ברטנורא על התורה, דברים כ״ד

ושנאה האיש האחרון הכתו' מבשרו שסופו לשנאותה קשה מנא לו וי"ל מדלא כתיב ואם ישנאנה דהוה משמע שהדבר תלוי ומסופק אלא כתב ושנאה דמשמע שבודאי ישנאנה בלא ספק:

בשעריך זה גר תושב אוכל נבלות בארצך לרבות שכר בהמה וכלים פי' דיליף ג"ש דבשעריך בשעריך הכתוב להלן לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה וזהו שכתב רש"י בכאן אוכל נבלות לאשמועינן שמעניין אוכל נבלות אנו למדין שבגר תושב הכתוב מדבר וכדכתיבנא וקשה למה סרס המקרא שפי' בשעריך קודם שיפרש בארצך הקודם לו בפסוק. וי"ל שעשה כן כדי לסמוך בשעריך לגרך הכתוב לעיל ולפרש שבשני גרים הכתו' מדבר בגרך דהיינו גר הדומה לך וזהו גר צדק ובשעריך וזהו גר תושב שנ' בו בשעריך ואין לפרש בארצך כמשמעו שהרי חובת הגוף היא וחובת הגוף נוהגת בין בארץ בין בחוצה לארץ: